דו-לשוניות ואוטיזם

המלצות לגבי דו-לשוניות ואוטיזם באופן כללי
דו-לשוניות היא תופעה מאוד נפוצה בעולם, אבל אין הרבה מחקר, מידע והנחיות לגבי ילדים דו-לשוניים עם אוטיזם. 
חשוב להבין, שבחלק מהמשפחות (כולל משפחות של ילדים עם אוטיזם) דו-לשוניות היא לא עניין של בחירה, אלא היא הכרחית כדי שהילד יוכל להשתתף בחיי המשפחה שלו בצורה מלאה ולתקשר עם האנשים החשובים לו. לדוגמא אם הוריו של הילד עולים חדשים, או נמצאים הרבה שנים בארץ אבל מסיבה זו או אחרת העברית לא הפכה לשפת האם והם מתקשים לתקשר בבית בעברית. ההנחייה להפסיק להשתמש בשפת האם עם הילד ולעבור לעברית בבית (הנחייה שהייתה נפוצה פעם לגבי ילדים עם קשיי שפה ו/או תקשורת) בחלק מהמקרים עלולה לפגוע ביכולת של ההורים לתקשר עם הילד, וכתוצאה מכך לפגוע בהתפתחות השפתית והתקשורתית שלו. 
תוצאות מחקרים לגבי ילדים דו-לשוניים עם לקויות שפה ותקשורת שונות:
– ילדים עם לקות שפה ספציפית SLI: יש הרבה מחקרים על אוכלוסיה זו (כולל לדוגמא מחקרים של שרון ערמון-לוטם על אוכלוסיית דוברי רוסית בישראל, עם התפתחות תקינה ולקוי שפה). תוצאות המחקרים מראים שאין יתרון לחד-לשוניות על פני דו-לשוניות עבור ילדים לקויי שפה. לכן אין סיבה להמליץ לוותר על דו-לשוניות עבור ילדים אלו. 
– ילדים עם תסמונת דאון: כנ"ל, לא נמצא הבדל בין ילדים חד-לשוניים לדו-לשוניים ביכולות השפה.
– לגבי הילדים עם אוטיזם: כאמור קיימים מעט מחקרים על דו-לשוניות של ילדים עם אוטיזם, והמחקרים נערכו על קבוצות קטנות של ילדים. תוצאות מחקרים אלו לא מראות הבדל ביכולות השפה בין חד-לשוניים עם אוטיזם לדו-לשוניים עם אוטיזם. בנוסף המחקרים מראים שהורים של ילדים עם אוטיזם לא מקבלים מספיק ייעוץ ומידע מאנשי המקצוע בנוגע לקבלת החלטות לגבי דו-לשוניות ילדיהם. 
—————————————————-
המלצות לגבי השימוש בשפות בבית
כאמור אין סיבה להמליץ בצורה גורפת למשפחות ילדים עם אוטיזם לוותר על שפת הבית ולעבור לעברית. אבל גם אין סיבה להמליץ לשמור על שפת הבית "בכל מחיר". עדיף שכל משפחה תבחר מה שנכון עבורם בהתחשב בנסיבות הספציפיות שלהם. 
לגבי ההמלצה על הפרדה בין השפות ושמירה על עקביות בשימוש בשפות בבית: ישנן גישות הדוגלות בהפרדה בין השפות, למשל "הורה אחד שפה אחת" או "סביבה אחת – שפה אחת". אך המציאות היא יותר מורכבת וביום יום קיימות גם סיטואציות מעורבות שבהן משתמשים בשתי השפות. המעבר משפה לשפה הוא טבעי לאנשים דו-לשוניים ולא בהכרח מצביע על יכולת שפתית פחות טובה. לכן רצוי שכל משפחה תבחר מה שמתאים לה ותחליט עד כמה להפריד בין השפות ובאילו סיטואציות יום-יומיות להשתמש בכל שפה.
—————————————————-
המלצות לגבי הטיפול
יש ילדים שיכולים להרוויח מאוד מטיפול בשתי השפות, ואם הקלינאית שולטת בשפת האם של הילד אפשר לראות בזה משאב חשוב ולהשתמש בו במקרה הצורך. כמו שמנגישים עבור הילדים עם אוטיזם מידע ותקשורת (למשל ע"י שימוש בתמיכה ויזואלית ובתת"ח להבעה, הרעיון הוא להשתמש בתמונות כדי להקל על הילדים ולתמוך בהבנה והבעה), כך ניתן לראות גם בשימוש בשפת האם של הילד "הנגשה" שיכולה מאוד לעזור. לדוגמא אם מדובר בילד שההבנה שלו ברוסית יותר גבוהה, מאשר בעברית, אפשר להשתמש איתו ברוסית בגן כדי לתרגם לו את מה שאומרים בעברית ולעזור בהבנה. גם בטיפול אפשר להשתמש בשפת האם של הילד אם זה תורם למטרות הטיפול. יש לא מעט מחקרים המראים יתרון לטיפול בשתי השפות עבור ילד דו-לשוני (לדוגמא Thordardottir et al, 1997). 
—————————————————-
לסיכום:
• יש מעט מאוד מחקרים על ילדים דו-לשוניים עם אוטיזם. תוצאות המחקרים הקיימים לא מראות יתרון לחד-לשוניות על פני דו-לשוניות עבור ילדים עם אוטיזם (בדומה לילדים עם לקות שפה לדוגמא). כמובן יש להתיחס בזהירות לתוצאות אלו (כי המחקרים נעשו על קבוצות מאוד קטנות של ילדים), אך נראה שאין סיבה להמליץ להורים של ילדים עם אוטיזם לוותר על דו-לשוניות, בטוח לא כהמלצה גורפת. 
• יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתחשב בגורמים שונים, לדוגמא עד כמה הדו-לשוניות של הילד חשובה בנסיבות המשפחתיות הספציפיות שלו. יש לקחת בחשבון שעבור משפחות רבות הדו-לשוניות של הילד היא לא בחירה אלא היא הכרחית כדי שיוכל להשתתף בצורה מלאה בחיי המשפחה ולתקשר עם האנשים החשובים לו.
• יש יתרון להפרדה בין השפות ושמירה על עקביות בשימוש בשפות. אך יש לקחת בחשבון שעבור חלק מהמשפחות ובחלק מהסיטואציות הערבוב בין השפות הוא טבעי. כדאי שכל משפחה תבחר מה נכון עבורה ועד כמה להפריד בין השפות בבית.
• יש הרבה מקרים בהם ילדים דו-לשוניים יכולים להרוויח מטיפול בשתי השפות. והמחקרים מראים יתרון לטיפול כזה. לכן אם הקלינאית היא דו-לשונית ושולטת בשתי שפות האם של הילד, יש לשקול שימוש בשתי השפות בטיפול (בהתחשב במטרות הספציפיות של אותו ילד).
—————————————————-

ביבליוגרפיה:
Hambly, C., & Fombonne, E. (2012). The impact of bilingual environments on language development in children with autism spectrum disorders. Journal of Autism and Developmental Disorders, 42(7), 1342-1352.

Kay‐Raining Bird, E., Lamond, E., & Holden, J. (2012). Survey of bilingualism in autism spectrum disorders. International Journal of Language & Communication Disorders, 47(1), 52-64.

Paradis, J. (2007). Bilingual children with specific language impairment: Theoretical and applied issues. Applied Psycholinguistics, 28(03), 551-564.

Pham, Giang, Kathryn Kohnert, and Deanine Mann. "Addressing clinician–client mismatch: A preliminary intervention study with a bilingual Vietnamese–English preschooler." Language, Speech, and Hearing Services in Schools 42.4 (2011): 408-422.

Thordardottir, E. T., Weismer, S. E., & Smith, M. E. (1997). Vocabulary learning in bilingual and monolingual clinical intervention. Child Language Teaching and Therapy, 13(3), 215-227.