תת"ח בגן תקשורת

תקשורת תומכת וחליפית: דוגמא איך אפשר ליישם את זה. אני רוצה להראות מה עשיתי בגן תקשורת בו עבדתי שנתיים. בגן היו 6 ילדים (מתוך 9) שלא דיברו. חלקם כן השתמשו בשפה, אבל באופן שלא היה מספיק כדי לספק את צרכיהם התקשורתיים. בפוסט הזה אני מראה איך יישמתי עבור הילדים האלה אפשרויות לבקש חפצים (משחקים, צעצועים, ספרים, מאכלים). בקשת חפצים זו רק כוונה תקשורתית אחת (מתוך הרבה כוונות תקשורתיות), אני אכתוב על הכוונות האחרות בהמשך. אני אתאר 3 דרכים של תקשורת באמצעות תמונות, בהן השתמשתי:
1. כרטיסיות נפרדות (PECS)
2. לוחות תקשורת
3. אפליקציית TouchChat באייפדים האישיים של הילדים.

התכנון היה כך שכל ילד יוכל להשתמש בגן בדרך תקשורת הכי נוחה עבורו (או לשלב בין כמה דרכי תקשורת).


לוח ספריה, עבור בקשת ספרים. חלק מהספרים היו תמיד נגישים לילדים. אך לא יכולנו לאפשר לילדים גישה חופשית לכל הספרים, מכמה סיבות. אחת הסיבות זה שהיו ילדים שהוציאו ספרים כל הזמן וזרקו אותם ברחבי הגן ונדרשו הרבה משאבים כדי לדאוג כל הזמן לסדר. הסיבה השנייה היא בכך שחלק מהילדים מאוד אהבו ספרים, ואותם ילדים המעיטו מאוד בתקשורת עם האנשים הסובבים אותם (בגלל קשיי התקשורת שלהם). רצינו להשתמש בספרים כ"פיתוי תקשורתי". לכן חלק מהספרים היו על מדף גבוה והילדים נאלצו לפנות למבוגרים אל מנת להשיג את הספרים, ולהביע את הבקשה, כל ילד בדרך שהוא יכול. 
עם הזמן ראינו ששימוש בכרטיסיות נפרדות בגן הזה הוא לא כל כך שימושי. הכרטיסיות התפזרו, הלכו לאיבוד. לכן עם הזמן החלפנו את הלוח הזה בלוח תקשורת עם תמונות קבועות בו השתמשו בהצבעה.
לוחות תקשורת כאלה הכנתי עבור ארונות המשחקים ברחבי הגן. זה ארון בחדר קלינאית תקשורת. תחילה השתמשתי בכרטיסיות נפרדות, הילדים תלשו כרטיסיה והושיטו למבוגר וכך בחרו משחק שרצו. בהמשך עברתי ללוחות הצבעה מכמה סיבות: ראשית, כמו שכתבתי לגבי הספרים, השיטה של כרטיסיות נפרדות התגלתה כלא הכי נוחה בגן הזה. הכרטיסיות הלכו לאיבוד, וגם כשהוחזרו למקום אחרי שימוש – זה היה כל פעם למקום אחר. וזה הקשה על הילדים להתמצא ולמצוא מהר את התמונה של המשחק שהם רצו. בנוסף, בתחילת השנה היו ילדים שלא יכלו להצביע (אבל להושיט תמונה למבוגר הם הצליחו ללמוד). עם הזמן רוב הילדים למדו להצביע (עם האצבע או לפחות עם כל היד). ואז הייתה לנו אפשרות לעבור ללוחות תקשורת קבועים (שנתגלו כיותר נוחים לשימוש).

לוחות תקשורת כאלה הכנתי עבור ארונות המשחקים ברחבי הגן. זה ארון בחדר קלינאית תקשורת. תחילה השתמשתי בכרטיסיות נפרדות, הילדים תלשו כרטיסיה והושיטו למבוגר וכך בחרו משחק שרצו. בהמשך עברתי ללוחות הצבעה מכמה סיבות: ראשית, כמו שכתבתי לגבי הספרים, השיטה של כרטיסיות נפרדות התגלתה כלא הכי נוחה בגן הזה. הכרטיסיות הלכו לאיבוד, וגם כשהוחזרו למקום אחרי שימוש – זה היה כל פעם למקום אחר. וזה הקשה על הילדים להתמצא ולמצוא מהר את התמונה של המשחק שהם רצו. בנוסף, בתחילת השנה היו ילדים שלא יכלו להצביע (אבל להושיט תמונה למבוגר הם הצליחו ללמוד). עם הזמן רוב הילדים למדו להצביע (עם האצבע או לפחות עם כל היד). ואז הייתה לנו אפשרות לעבור ללוחות תקשורת קבועים (שנתגלו כיותר נוחים לשימוש).

כרטיסיות עבור בקשת חלקי משחק. זה מאפשר לילד לשחק ב"מר תפוח אדמה" תוך ניהול תקשורת עם מבוגר (הילד מבקש את חלקי הגוף של מר תפוח אדמה מהמבוגר).


כרטיסיות עבור בקשת חלקי משחק. זה מאפשר לילד לשחק ב"מר תפוח אדמה" תוך ניהול תקשורת עם מבוגר (הילד מבקש את חלקי הגוף של מר תפוח אדמה מהמבוגר).

כרטיסיות עבור בקשת חלקי משחק. זה מאפשר לילד לשחק ב"מר תפוח אדמה" תוך ניהול תקשורת עם מבוגר (הילד מבקש את חלקי הגוף של מר תפוח אדמה מהמבוגר).


שוב, אפשר להשתמש גם באייפד האישי עבור אותה המטרה.


לוחות תקשורת עבור משחק רופא וחולה, הילדים יכולים לבקש את כלי הרופא, וגם לנהל תקשורת בנושא "מה כואב".

פלייסמנטים בהם השתמשו בארוחות בגן. פלייסמנט של כל ילד כולל את המאכלים האהובים עליו. הילד תמיד יכול לבקש את המאכלים האלה (גם אם לא תמיד יקבל אותם). בנוסף יש מקום לתמונות משתנות שם אפשר להדביק תמונה של מאכלים מיוחדים שיש באותו יום. בנוסף לתפריט אישי כזה, היה גם לוח משותף לכל ארוחה שכלל את התפריט המשותף של המאכלים שיש באותה ארוחה.

Lena Lempert

אני קלינאית תקשורת, עובדת עם ילדים עם קשיי שפה, דיבור, תקשורת, לקויות מורכבות. האתר כולל את הפוסטים שלי בנושא התפתחות שפה, דו-לשוניות , אוטיזם, תקשורת תומכת וחליפית ועוד. אתם מוזמנים לקרוא, להוסיף תגובות, לשאול שאלות.